<h1>כל בו הלכ' בשר בחלב סימן ק"ו</h1>
<h2>דף נו:</h2>
כל מאכל שהוא אסור בהנאה, אם עבר ונהנה בלתי אכילה, כגון שמכר או נתן לגויים או לכלבים, אינו לוקה, ומכין אותו מכת מרדות, והדמים מותרין. וכל דבר שהוא אסור באכילה ומותר בהנאה, אף על פי שהוא מותר בהנאה, אסור לעשות בו סחורה, ולכוין מלאכתו בדברים האסורין, חוץ מן החלב, שהרי נאמר בו יעשה לכל מלאכה.
לפיכך אין עושין סחורה לא בנבילות ובטריפות ובשקצים וברמשים. הצייד שנזדמנו לו חיה או עוף ודגים טמאים וצדן, או שנזדמנו לו טהורים וטמאים, מותר למכרן, אבל לא יכוין מלאכתו לטמאים, ומותר לעשות סחורה בבהמה טמאה, שאינו מאכל הגויים, כגון הסוס והפרד והגמל והחמור ודומיהן, שלא גזרו אלא על הראויה לאכילה, כך מפורש בירושלמי. ומותר לעשות סחורה בחלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו, ובגבינות הגויים וכיוצא בהן, שכל שאיסורו מדברי סופרים, מותר לעשות בו סחורה.
